בכתבות הקודמות לא פעם השתמשתי במושג הזה ללא הגדרתו. היה נדמה לכולם שאין צורך לכך, שהדבר מובן מאליו. אולם זה לא כך. בסוף הכתבה האחרונה (5) שמתי דגש על הדדיות, על שקילות הגופים המשתתפים בפעולת גומלין. נמשיך ברוח הזו, כי זה המהות חוק שלישי של ניוטון. כולם כשמדברים על המסה הגרביטציונית, חושבים על אחת משתי המסות המופיעות בנוסחה של ניוטון. אבל זה לא נכון, זה מפר את החוק השלישי. זה מוביל לאי-דיוקים אשר הפכו כבר לשגרה שאינה ניתנת להבחנה. אנו זקוקים להגדרה אחרת. יתברר שזה לא דבר טריוויאלי.
בלי הגדרה הרלוונטית של מסה גרביטציונית, קשה, אם בכלל, לדבר על פחת המסה. [כאשר מסה גרביטציונית היא מסתו של אחת משתי המסות המופיעות בנוסחה, אי-אפשר לדבר בכלל על פחת המסה – של האבן או של כדור הארץ?] אז נגדיר אותה כמסה של המערכת, בהקשר לאינטראקציה בין גופים האלמנטים של המערכת. בהמשך נעסוק קודם כל במערכת סגורה של שני גופים (נקודות חומריות). כאן אנו לא דנים בתנועתם ביחס למרכז המסה, אז בחשיבותם הם שווים ללא קשר להבדל ביניהם. לדוגמה, מערכת שמש-כדור הארץ ולא בנפרד. [בביה''ס זורקים אבן כלפי מעלה. כאן כדור הארץ "חשוב יותר" כמקור, כגורם לתנועתה כזו ולא אחרת. כאן אנו מצטמצמים רק לתיאור התנועה. וכך בדרך כלל אנו רואים את הגרביטציה.]
לגישה שהצגתי יש פוטנציאל האוריסטי לא מבוטל. חוץ מזה גם יותר קל לדון בפחת המסה של המערכת מאשר לשקול עקמומיות המרחב סביב שני הגופים לחוד. ואז גם הדדיות של האינטראקציה היא בסימן שאלה.
כאן כדאי להבחין בין מסה גרביטציונית לבין מסה אינרציאלית. האם שוויון של שני סוגי המסה עדיין בתוקף (לאור דיוננו)? בהחלט כן, בתנאי שכל גוף הוא מערכת גרביטציונית של אלמנטים קטנים יותר, כולל חלקיקי יסוד. הלאה נשתכנע שמסה אינרציאלית שווה לגרביטציונית אפילו לא כפוסטולט (איינשטיין) – הדבר יוצא ישירות מדואליות של הגרביטציה. דבר אחר שמבחינה הפנומנולוגית, מכיוון שבדרך כלל אנו דנים בתנועתם של הגופים (הם מערכות של חומר מרוכז), מסתם היא אינרציאלית.
;){kind=link}