נפוצההיום העמדה שתיאור הגרביטציה התואם את הפרוצדורות של תורת היחסות הכללית, הוא כלליביותר ו"אין טעם להתבסס על תיאוריה הניוטונית". בתורת היחסות לא מדוברעל כוחות, אלא בגיאומטריה של מרחב-זמן והגרביטציה מהווה תוצר עיקום של המרחב. לכןההבדל מבחינה האונטולוגי הוא ברור במהותו. מסיבה הזו קשה להתייחס לתיאוריהניוטונית כמקרה פרטי של תורת היחסות, למרות התאמה לגבי מקרים פרטיים מסוימים. דעתיהיא שקיימת כאן אי-קוהרנטיות מתודולוגית, לא כל שכן באינטראקציות אחרות כן משתמשיםבכוחות. בעצם מדובר בפרוצדורה פורמלית,מוצלחת מאוד המתארת את המציאות באופן מוצלח יותר מאשר התיאוריה הקלסית.
חיסרון אחר המשמעותי של הגישה הנפוצה היום הוא אונטולוגיזציה של ישויותמתמטיות. רבים בין עובדי המדע לא מודעים לכך. הם מתייחסים לכמויות פיזיות כאלמנטיםשל מציאות חומרית. אני מתנגד לכך בכל תוקף. הנה הדוגמה. "אנרגיה הופכת לחומר,היווצרות חלקיקים מאנרגיה". ביטוים כאלה חוזרים לעצמם פעמים רבות והיום אףאחד לא שם לב על כך שזה לא נכון. בספרות פופולרית (ולא רק פופולרית) אפשר למצואהרבה דוגמאות. ובכל זאת אנרגיה היא גודל פיזיקאלי, כלומר ישות מתמטית. לדעתםשל מדענים לא מעטים, המתמטיקה הפכה לישות אלוקית. הדעה הפילוסופית הזו, לא תורמתלהתפתחות הבנה של הטבע.
האם יש לזרוק לפח אשפה את הגישה הניוטונית? אני מתנגד. משהו מלאכותי קייםפה. הרי אינטראקציות אחרות (אלקטרומגנטית וגרעינית) משתמשות במושג של כוח. האםגרביטציה היא משהו שונה, היא לא סוג של אינטראקציה? מעניין שחוקי ניוטון הם בתוקףלגבי כל סוג של אינטראקציה. חוקי שימור אנרגיה, תנע ותנע זוויתי – חלק אינטגרלי שלפיזיקה ניוטונית, הם אוניברסליים. נוסיף שחלקיקים ממש כולם מרגישים את הגרביטציה,לעומת זאת למשל לחלקיקי ניטרינו אלקטרומגנטיות אינה קיימת. היה נובע מזה שגרביטציהמהווה ראשוניות אונטולוגית, שהיא אינטראקציה יסודית.
נוסיף שתיאוריה ניוטונית של גרביטציה מובילה בדרך כלל לאותן התוצאות כמותורת היחסות הכללית. דבר אחר שתיאוריה של איינשטיין מאפשרת גם תיאור של סטיית האורבשדה גרביטציוני, השפעה של שדה גרביטציוני על אורך גל אלקטרומגנטי, וגם תיאורסטיות של פלנטה מרקורי. האם אין דרך אחרת (מאשר תיאוריה של איינשטיין)? אולי כדאידווקא לשנות משהו בתיאוריה של ניוטון, כדי להגיע לאותן התוצאות? בהמשך נדבר עלמודיפיקציה של התיאוריה הזו. המודיפיקציה כזו אפשרית אם ניקח בחשבון את מה מהווהתוכן של תורת היחסות הפרטית. מתנה פנטסטית לניוטון (באיחור של 300 שנים).
ננסה זאת. מעניין למה נגיע.
;){kind=link}